משבר הקורונה – כל מה שצריך לדעת

עובדים שהם או ילדיהם נמצאים בבידוד –

• עובד שנאלץ להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף הקורונה ייחשב כמי שנעדר מעבודתו עקב מחלה, ועל המעסיק לשלם לו דמי מחלה בהתאם למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו.
• עובד שנדרש להישאר עם ילדו בשל חובת בידוד של ילדו, יהיה זכאי לדמי מחלה בהתאם למכסת ימי המחלה עקב מחלה ילד, שהוא זכאי להם על פי הדין.
• אם אין ברשות העובד מספיק ימי מחלה צבורים, ניתן לנכות את ימי ההיעדרות משכרו (כלומר, הוא לא יקבל שכר עבור ימי ההיעדרות שמעבר לימי המחלה שברשותו).
• העובד לא צריך להציג אישור מחלה. במקום זאת על העובד להציג למעסיק את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות, לחתום על ההצהרה על היעדרותו (ואם הסיבה לבידוד היא שהעובד שהה במדינות מסוימות, עליו לצרף אישור על מועד עזיבתו את אותן מדינות).

איסורים

• אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה בגלל הבידוד (גם אם אין לו מספיק ימי מחלה).
• אסור לדרוש מעובד הנמצא בבידוד להגיע למקום העבודה.
• אסור לאפשר לעובד שנמצא בבידוד להגיע למקום העבודה גם אם הוא מעוניין בכך.

העסקת עובדים בשעות נוספות –

בעקבות משבר הקורונה, העניק שר העבודה היתר להעסקת עובדים בשעות נוספות מעבר למספר השעות הנוספות המותרות בימי שגרה החל מ-17.03.2020 ועד 17.05.2020, בהתאם לתנאים הבאים:

• מותר להעסיק עובד 14 שעות עבודה, כולל שעות נוספות, לא יותר מ–8 פעמים בחודש. בשאר הימים מותר להעסיק עובד לכל היותר 12 שעות יום (כולל השעות הנוספות).
• אסור להעסיק עובד מעל 67 שעות (כולל שעות נוספות) בשבוע.
• אסור להעסיק עובד מעל 90 שעות נוספות בחודש.

הקטנת היקף משרה או הפחתת שכר של עובדים –

מעסיק רשאי בהסכמת העובד להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו, על-מנת לחסוך בעלויות ההעסקה.
עם זאת, הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר ולהיות זכאי לאותן זכויות של עובד מפוטר, כגון: פיצויי פיטורים (למרות שלא פוטר), המשך העסקה בשכר מלא במשך תקופת ההודעה המוקדמת ושאר התשלומים המשולמים בסיום העבודה, כמו: פדיון דמי הבראה ופדיון ימי החופשה שהעובד לא ניצל.
להפחתת השכר עשויות להיות השלכות על הזכויות הפנסיוניות של העובד וזכויותיו במוסד לביטוח לאומי.

הוצאת עובדים לחל”ת –

ניתן להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום (חל”ת).
המשמעויות הכלכליות לעסק הן, בין היתר:

• אין צורך לפדות את ימי החופשה או את ימי ההבראה של העובד.
• נחסכות עלויות של פיטורים וגיוס עובדים.
• אם מדובר בעובדת בהריון, הורה בחופשת לידה ולאחריה, עובד/ת במהלך טיפולי פוריות, הורה מיועד, עובד המקבל ילד לאומנה או עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות:
  יש לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.
• כדי לאפשר לעובדים לקבל דמי אבטלה בתקופת החל”ת (למרות שלא פוטרו), יש להוציא אותם ל-30 ימי חל”ת רצופים לפחות.
• במהלך החל”ת, לא משלמים לעובדים שכר ולא מנכים להם את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה לזכותם.

  לצורך קבלת דמי האבטלה, המעסיק נדרש למלא עבור כל עובד:

• אישור על תקופת העסקה ושכר. המעסיק יציין על גבי הטופס שהיציאה לחל”ת היא בעקבות משבר הקורונה ואת תאריך היציאה לחל”ת. אם סיום התקופה לא ידוע, יש לרשום שתאריך סיום החל”ת אינו ידוע.
• טופס 100 (ריכוז תלושי השכר הכולל הפרשי שכר ושכר נוסף), שהמעסיק ישדר עבור כל העובדים. ניתן לשדר טופס 100 מכל מערכת שכר.

  שימו לב: מי שמעסיקים מעל 500 עובדים מתבקשים לפנות למוסד לביטוח לאומי במייל masikim@nioi.gov.il לתיאום הגשת התביעות של כל העובדים באופן מרוכז.

ביטוח פנסיוני וקרנות השתלמות:
המעסיק לא צריך לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרנות השתלמות של העובדים עבור הימים שבהם שהו בחל”ת.
חשוב להבהיר לעובדים כי הפסקת ההפרשות השוטפות לקרן הפנסיה או לביטוח מנהלים עלולה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של המבוטח, ובמיוחד בכיסוי הביטוחי, דבר שיכול להשאיר את העובד ללא כיסוי ביטוחי ואף להקשות או למנוע ממנו לרכוש ביטוח כזה בעתיד.